נשואה ואם לשלושה ילדים. מתולתלת באופי ומדריכת טיולים בדימוס.
סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2012 ולאחר סטאז' בהלל יפה, סיימה התמחות בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי מאיר .
בתחילת 2021 ד"ר פורמן החלה התמחות נוספת בגנטיקה רפואית.
לד"ר יעל פורמן ניסיון של מספר שנים בעבודה במרפאה בקהילה בתחום גינקולוגיה כללית ובמעקב הריונות בסיכון.
כיום עובדת בבי"ח שיבא כרופאה בכירה ביחידה לרפואת העובר במכון האולטרהסאונד שבאגף נשים ויולדות (אולטרה סאונד וטיפולים תוך רחמיים של העובר ומעקב אחר נשים בהריון עם תאומים זהים) ובמקביל מתמחה בגנטיקה רפואית.
בזכות מקצועיות וידע בתחומים של אולטרה סאונד, גנטיקה והריונות בסיכון תוכלי לקבל מענה במרפאה לרבות משאלותייך.
אני מאמינה שלכל מטופלת באשר היא מגיע יחס, טיפול מקצועי וגישה לא ביקורתית לגבי העדפותיה והחלטותיה בחיים.
אני מאמינה שלאשה מגיע להגיע לרופאה שתנהג בה בעדינות ובכבוד ותדע לבנות קשר אמון שיאפשר שיתוף הבעיות הגינקולוגיות על מנת לקבל ייעוץ מיטבי.
במרפאה ניתן לקבל ייעוץ בתחום גינקולוגיה כללית וייעוץ טרום הריוני. יש להדגיש כי לאור ההתמחות השנייה בגנטיקה רפואית, קיימת הבנה רבה בתחום אך לא יינתן ייעוץ גנטי פורמלי במרפאה זו.
הביקור הראשון אצל רופאת נשים אם בגיל 15 ואם בגיל 25 הוא מלחיץ.
על מה מדברים?
מה מותר לספר ?
מה מותר לשאול?
האם יכאב ? האם זה נורא כמו שסיפרה לי חברה ?
אז הביקור הראשון הוא חוויה שנראה שגם אם מתכוננים אליה לא ממש יודעים למה לצפות.
נתחיל בכך שהביקור ייעשה בקצב שלך עם הסבר מקדים.
מתי נכון להגיע?
מועד הביקור הראשון שונה בין נערה לנערה, ובין משפחה למשפחה. יש משפחות בהן מדברים בפתיחות על נושאים אלו ויש כאלה שפחות. הרעיון בביקור הראשון הוא קצת להכיר, הסבר על פיזיולוגיה של האשה, לדבר קמת על מה נורמלי לתת לנערה לשאול לבדה שאלות.
מצבים בהם מומלץ לפנות להתייעצות רופאת נשים:
מותר לדבר על מה שתירצי גם אם נראה לך מביך!
אין שאלות מיותרות או טיפשיות! נכון שאפשר לשאול את " ד"ר גוגל" או תוכנת AI כלשהי אך תזכרי שבחלק גדול מהמקרים, התשובה שתקבלי עלולה להיות מפחידה ושגויה.
בחלק גדול מהמקרים בביקור הראשון אצל נערות, לא מתבצעת בדיקה כלשהי וכל בדיקה שתהייה תמיד תלווה בהסבר ברור, סבלנות והסכמה.
אז, ברוכה הבאה לעולם חדש זה.
גנטיקה – לפני הריון ובמהלך ההריון
הריון זה דבר מלחיץ ביותר,
התחושה היא שככל שהשנים עוברות שומעים על עוד מקרים ועוד סיפורים… ובישראל כמו בישראל, תמיד תהייה את הדודה הזו, חסרת הטקט שתספר מה קרה לבת של השכנים בשבוע 32…
במאמר זה ננסה לעשות קצת סדר בתחום מבלבל מאוד שמתפתח כל הזמן- גנטיקה.
הבדיקות הגנטיות מתחלקות לבדיקות לקראת הריון ( בדיקות סקר ) ובדיקות במהלך הריון.
לפני הכל, נזכיר כמה מושגים בסיסיים בגנטיקה :
כרומוזום: ה- DNA דחוס במבנה הנקרא כרומוזום, לכל אחד מאיתנו 46 כרומוזומים, 23 שקיבלנו מכל אחד מהורינו. לבנות יש שני כרומוזומי X ואילו לבנים כרומווזם X וכרומוזום Y.
גן רצסיבי – שינוי או מוטציה בשני העותקים של הגן יגרמו לביטוי מחלה, אדם בעל שינוי על עותק אחד נקרא נשא ואינו צפוי לבטא מחלה.
גן דומיננטי – שינוי או מוטציה על עותק אחד יגרמו לביטוי של מחלה.
בדיקות סקר גנטיות:
בדיקות סקר גנטי הינן בדיקות שמטרתן לזהות נשאות משותפת אצל בני זוג. בדיקות אלו מבוצעות ע"י בדיקת דם של האם (חלק מהמחלות נישאות על כרומוזום X והאם לא תדע על נשאות מכיון שאינה צפויה לבטא מחלה). בסקר הגנטי כיום מנסים לאתר מוטציות שכיחות ע"פ המוצא של בני הזוג. הסקר מבוצע בקופות החולים ובחלק מבתי החולים לאחר שאלון קצרצר אודות היסטוריה משפחתית ואישית. חלק מהבדיקות מבוצעות במימון משה"ב וחלק בהשתתפות עצמית.
מכיוון שחלק ניכר מהאוכלוסיה הישראלית בגיל הפוריות מעורבים מבחינת מוצאם אושר בסל הבריאות 2024 סקר "מורחב" אחיד לכלל האוכלוסיה והוא ונכון להיום צפוי להכנס לקופות החולים החל מה 1.9.24.
סקר גנטי מורחב במימון פרטי: סקרים שונים מוצעים ע"י חברות שונות ומתעדכנים מעת לעת. בסקרים אלו, בסקרים אלו נבדקים מספר רב של שינויים הנמצאים בשכיחות נמוכה מאלו שנקבעו ע"י משרד הבריאות ועל כן, מכיוון שסביר שכל אחד מאיתנו נושא שינוי כלשהו ( כי אף אחד אינו מושלם) מומלץ ששני בני הזוג ייבדקו.
סקר גנטי ע"י אקסום : בנישואי קרובים ( בני דודים ראשונים למשל) בשל דימיון רב מבחינה גנטית, מומלץ לשקול בדיקת סקר ע"י בדיקת אקסום לשני בני הזוג. בבדיקה זו מרוצפים האיזורים בגנום המקודדים לחלבון, כ- 2 אחוז מהמטען הגנטי על מנת למצוא נשאויות נדירות אצל שני בני הזוג.
מתי לבצע בדיקות סקר גנטי? בדיקות סקר גנטי מומלץ לבצע טרם הריון. לעיתים, יש צורך בבדיקת בן הזוג, על מנת להוריד מהלחץ ( שגם כך קיים) עדיף אם ניתן לבצע זאת טרם הריון. גם במידה וקיימת נשאות משותפת לשני בני הזוג קיימת ביכולת הרפואה כיום לבצע תהליך בו במהלך טיפולי פוריות יוחזרו לרחם רק עוברים בריאים.
אין במידע זה ייעוץ גנטי, במידה וידועה מחלה במשפחה או מום מולד, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי מסודר ופרטני.
בדיקות במהלך ההריון
קיימות מספר רב של בדיקות גנטיות שניתן לבצע כבר במהלך ההריון, חלקן מדוייקות פחות וחלק יותר.
כיום, על מנת להשיג DNA באיכות טובה ולקבל תוצאות שניתן להסתמך עליהם במהימנות גבוהה יש לבצע בדיקת סיסי שלייה ( שבוע 11-13) או בדיקת דיקור מי שפיר (שבוע ועד 17 עד 22+6).
במידה וקיימת אינדיקציה לבירור גנטי ניתן לבצע דיקור גם לאחר שבוע 23 ושאת לאחר ייעוץ פרטני בנושא. בדיקור המתבצע בשל הדבקה ב- CMV או Toxoplasma מועד הדיקור יומלץ לאחר ייעוץ מומחה בנושא.
מה-DNA המופק בבדיקת מי שפיר או סיסי שלייה מבוצעת בדיקת שבב גנטי ( נקראת גם צ'יפ ו-CMA ) הבודקת חסרים ותוספות ב- DNA .
זכאות למימון בדיקות אלו והמלצה לביצוען תלוי בגיל האשה ( כיום החל מגיל 32) וע"פ תוצאות בדיקות סקר ובדיקות אולטרהסאונד המבוצעות במהלך ההריון.
קיימות בדיקות נוספות שניתן לבצע מאותו ה- DNA שהופק כגון בדיקת אקסום.
בבדיקות אלו קיימים סיכונים מסויימים, עליהם לא נפרט כאן.
אז למה פשוט לא לבציע בדיקת NIPT- בבדיקה זו משיברי DNA עוברי הקיימים בדם האימהי, ניתן להשיג מידע אודות מספר הכרומוזומים ובחלק מהמקרים על חסרים או תוספות שכיחים. הבעייתיות בבדיקה זו היא שהתשובה הינה סטטיסטית בנוסף, פעמים רבות יש צורך בווידוא בבדיקת מי שפיר והסיבה האחרונה, היא הרזולוציה הנמוכה יחסית למידע שניתן לקבל בבדיקה פולשנית.
מקווה שזה עשה קצת סדר, ובכל מקרה הסבר פרטני תשמעי במרפאה לקראת תכנון ההריון ובמהלך ההריון.
כנראה שאין מדינה בה מתבצעות יותר בדיקות טרום הריוניות מאשר בישראל
מצורפת טבלה שמנסה לפשט את הנושא
שבוע מומלץ | שם הבדיקה |
|
סקר גנטי | בדיקת דם טרם ההריון או בתחילתו לזיהוי נשאויות העלולות להתבטא אצל הצאצאים. *פירוט תחת בדיקות גנטיות בהריון. | |
| ייעוץ גנטי | ייעוץ בהתאם להיסטוריה משפחתית, מומים מולדים אצל בני הזוג ונשאות בסקר גנטי. |
טרם ההריון או בתחילתו | בדיקות דם | מספר בדיקות דם טרם ההריון או עם תחילתו. חשיבות מועד הבדיקות הוא בין היתר, לצורך שלילת אנמיה, סיכון לסכרת, בדיקת נוגדנים כנגד נגיפים שונים והערכת סיכון להדבקה וסוג דם האשה ונוכחות נוגדני קבוצות הדם. |
11-13.6 | שקיפות עורפית | בדיקת סונר המתבצעת בשבוע 11 עד 13+6 . נמדד עובי העורף של העובר. ערך מעל ל-3מ"מ נחשב חריג. יחד עם גיל האשה בנכיסה להריון מחושב חישוב סטטיסטי לתסמונת דאון |
11-13.6 | סקר ביוכימי ראשון | בדיקת דם המבוצעת למחרת או בימים שאחרי בדיקת השקיפות ועד לשבוע 13+6 . |
|
| ע"פ גיל האשה יחד עם השקיפות והסקר הביוכימי -מחושב סיכון ומתקבלת תוצאה סטטיסטית לסיכוי לעובר עם תסמונת דאון, בהמשך חישוב יחד עם סקר ביוכימי שני |
14-17 | סקירה מוקדמת | אולטרהסאונד המבוצע לרוב בשבוע 14 עד 16 בו נסקר העובר והתפתחותו |
16-20.6 | סקר ביוכימי שני | בדיקת דם בשבוע 16 עד 20+6 , מצורפת לחישוב הסטטיסטי של השקיפות והסקר הביוכימי הראשון (מוכר גם כחלבון עוברי) |
17-22 | דיקור מי שפיר | מבוצע בשבוע 17 עד 22+6 *פירוט תחת בדיקות גנטיות בהריון |
21-25 | סקירה מאוחרת | בדיקת אולטרהסאונד המבוצעת בשבוע 20-25, בבדיקה זו נסקרים בין היתר, איברים שלא ניתן לסקור בסקירה מוקדמת |
21-23 | אקו לב | במקרים מסויימים מומלץ על בדיקת לב העובר – אולטרהסאונד ע"י קרדיולוג ילדים. מומלץ לבצעה בשבוע 20-22. |
24-27 | העמסת סוכר+ ספירת דם | בדיקת דם בשבוע 24-27 לאחר שתיית 50 או 100גר' סוכר. בחלק מהמקרים מבוצעת בדיקה זו גם בשבועות מוקדמים. |
30-32 | סקירה שלישית | בדיקת אולטרהסאונד למעקב אחר התפתחות העובר בדגש על התפתחות המוח וגדילת העצמות המתפתחים בעיקר בטרימסטר השלישי |
| הערכת משקל | מבוצעת לפחות פעם אחת בטרימסטר השלישי . |
35-36 | ספירת דם | להערכת אנמיה ומצב הטסיות לקראת הלידה |
35-36 | GBS | בדיקת נוכחות חיידק בשם group B streptococci בנרתיק האשה העלול להיות מסוכן ליילוד בלידה נרתיקית ומצריך טיפול אנטיביוטי |
המלצות מיוחדות ניתנות בצורה פרטנית לכל אשה
חופשת לידה – ברוכה הבאה
( מתוך כתבה שכתבתי לירחון הורים וילדים 2017)
ברוכה הבאה לתקופה המכונה "משכב הלידה". תקופה זו נמשכת שישה שבועות והיא מלאה בשינויים, ולרוב לא תנוחי בה כפי ששמה יכול לרמז. נתרכז במספר נושאים רלוונטיים לתקופה זו שפחות מדברים עליהם:
הפיזיולוגיה שלאחר הלידה:
משקל– רובנו המוחלט לא משתחררות מבית החולים בסקיני ג'ינס, ואין מה להיבהל מכך. לרובנו תהייה בטן קטנה ורכה (מעיין "כרס בירה"). הסיבה לכך, מעבר לעלייה במשקל ולאגירת נוזלים סביב הלידה, היא שרירי הבטן היו מתוחים כמה חודשים וייקח להם זמן לחזור לאורכם הרגיל וליכולת שלהם להחזיק את הבטן פנימה. הרחם עדיין גדול ושרירי, אך תוך כשבועיים יחזור לאגן ותוך כשישה שבועות יחזור לממדיו הרגילים (מגודל של מלון סמוך ללידה לגודל של אגס). תהליך זה מלווה בהתכווצויות המופיעות בעיקר סביב הנקה, שעלולות לגרום לכאב. במידה והכאב משמעותי ניתן לקחת נוגדי כאב סמוך להנקה. לידיעתך, רק 30 אחוז מהנשים תחזורנה למשקלן תוך 6 שבועות ממועד הלידה.
חזרה לפעילות גופנית: במהלך ההריון הלב פועם במהירות גבוהה יותר וספיקתו גבוהה יותר, במהלך השנה שלאחר הלידה ספיקת הלב יורדת בהדרגה וחוזרת לרמה הרגילה שלה, ישנן ספורטאיות המנצלות את ספיקת הלב הגבוהה ומתכננות לידה כך שתתרחש כשנה לפני תחרויות גדולות. לאשה הממוצעת שפשוט מעוניינת לחזור לפעילות גופנית ולחזור למידותיה הרגילות, השאלה המעניינת הינה, מתי אפשר להתחיל? במידה ועברת הריון ולידה ללא סיבוכים ניתן לחזור להתאמן ברגע שאת מרגישה מוכנה, מומלץ להתחיל באופן הדרגתי.
נשים שחוו ניתוח קיסרי – אין מדובר בניתוח קטן ( ורק מי שעברה יודעת על מה אני מדברת), במידה ועברת ניתוח קיסרי החזרה לפעילות גופנית הינה הדרגתית יותר, ומומלץ שלא להעמיס על התפרים בדופן הבטן עד לסיום משכב הלידה (שישה שבועות).
הפרשות– מה זה "לוכיה"? יכול להיות שתיתקלי במילה זו במכתב השחרור. לוכיה, בעברית "זוב", הינה הפרשה המגיעה מהרחם לאחר לידה. תחילה הלוכיה אדומה, בהמשך אדמדמה חומה, וכארבעה ימים לאחר הלידה, צפויה להיות הפרשה עם ריח לא נעים הנמשכת בממוצע שלושה עד ארבעה שבועות, אך אצל 10% מהנשים תמשך כשישה שבועות. אצל חלק מהנשים ההפרשה תהפוך ללבנה לקראת סיומה, לרוב אין מדובר בפיטרייה, זהו שינוי פיזיולוגי של רירית הרחם.
דימום – צפוי להיות דימום מספר הימים לאחר הלידה, שילך ויתמעט באופן הדרגתי. ביום השביעי, שמיני לאחר הלידה צפויה התחזקות בדימום המזכירה את היום הראשון שלאחר הלידה. התחזקות זו נובעת מנפילת הגלד של השלייה המכונה "ESCAR". יש לפנות לבדיקה במידה והדימום נמשך ללא החלשות, וממלא מספר פדים..
חזרה לשגרת זוגיות ואמצעי מניעה:
כנראה שממקור הישרדותי, הטבע דאג לכך שלא ניצור עוד ילדים בשלב בו אנו עייפות ומחלימות מלידה. למרות שבן הזוג מצפה שסוף סוף תתפני גם אליו, הדבר אינו פשוט כפי שהוא נשמע. לאחר הלידה רמות האסטרוגן והפרוגסטרון נופלות, ועל כן רוב הנשים תרגשנה בעת יחסים כאב הנובע מיובש נרתיקי. ניתן לטפל ביובש זה בתכשירי סיכוך פשוטים על בסיס מים. אצל נשים מניקות, רמות הפרולקטין החשוב בייצור החלב גבוהות, רמות גבוהות אלו גורמות לירידה בחשק המיני סמוך להנקה.
בשבועות הראשונים סמוך ללידה מומלץ שלא לקיים יחסי מין על מנת שלא לגרום לזיהומים ברחם ובאגן. אם לא היה קרע משמעותי במהלך הלידה, והינך מרגישה מוכנה וללא כאב חריג, תוכלי לשוב לפעילות מינית כשלושה שבועות לאחר הלידה. זיכרי – את צריכה להרגיש מוכנה לכך ובמידה והינך חשה כאב, יחסי מין עלולים רק להחמיר את המצב.
ביוץ ואמצעי מניעה – לאחר הלידה הביוץ מתעכב לתקופה של מספר שבועות עד כמה חודשים, תלוי בהנקה. נשים שאינן מניקות יכולות להרות כבר כחודש וחצי לאחר הלידה, ועל כן מומלץ לפנות לרופא נשים לצורך התאמת אמצעי מניעה. בשל הנטייה המוגברת ליתר קרישיות דם? לאחר הלידה, אם הינך מעוניינת בגלולות, הטיפול יהיה בגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. אם הינך מעוניינת בהתקן תוך ריחמי אין מניעה להכניסו כבר בביקור הראשון אצל רופא הנשים, אך רבים ימליצו לדחות זאת מעט.
יש לציין, כי לנשים לאחר ניתוח קיסרי מומלץ שלא להרות כתשעה חודשים לאחר הניתוח הקיסרי.
סימנים המחייביים התערבות רפואית:
לא הכל מתנהל כמו בספרים! וכפי שאמר דונאלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכואנאליסט בריטי ב 1953, תהיי אמא מספיק טובה, good enough mother, סביר להניח שלא תספיקי הכל ובטוח שתטעי ולפעמים תרגישי מתוסכלת, אבל מספיק שתהיי "אם טובה דיה" היי קשובה לתינוק ולאינטואיציה שלך.
אולי הזכרתי את הדברים הפחות נעימים ואלו שפחות מדברים עליהם, אבל שלא תביני לא נכון, התקופה שאחרי הלידה הינה קסומה ואחרי ההסתגלות שעלולה להיות לא פשוטה, צפוי לך עולם חדש. מהניסיון שלי, הקשיבי לאחרים אך בעיקר לעצמך. שימרי על עצמך כי תינוקך והבית צריכים אמא בריאה עם נפש בריאה.
ד"ר יעל פורמן פועלת כדי להנגיש את הידע המוגש באתר לאנשים עם מוגבלות על מנת לקדם שוויון זכויות ושקיפות כלפי אנשים עם מוגבלות. לשם כך גם אתר האינטרנט מותאם לאנשים עם מוגבלות. גם מיקום הקליניקה נבחר כדי לתת מענה לצרכים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות, עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שזוהי דירה בבניין מגורים. לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות ולהתייעץ בטלפון המופיע בתחתית המסמך.
אתר אינטרנט נגיש, הינו אתר המאפשר לאדם עם מוגבלות, לגלוש באותה רמת יעילות והנאה כגולשים אחרים, תוך שימוש ביכולות המערכת עליה הוא פועל ובאמצעות טכנולוגיות מסייעות לנגישות .
בכדי לאפשר גלישה קלה ונוחה באתר עבור אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, הנובעים בין היתר ממוגבלות פיזית, חושית ו/או קוגניטיבית, כל העמודים באתר זה עומדים בהנחיות הנגישות לאינטרנט של הארגון ה-W3C (Web content accessibility guidelines) והתקן הישראלי (תי5568), ברמה AA.
כל העמודים באתר זה כתובים בקוד HTML5 תקין. כתיבה בקוד תקין מבטיחה עבודה תקינה של אמצעי גלישה שבהם משתמשים אנשים עם מוגבלות (כגון קוראי-מסך לשימושם של עיוורים).
תצוגה מיטבית של האתר
האתר תומך בצפייה ברזולוציה מינימאלית של 768px.
הדפדפנים המומלצים לצפייה באתר: מיקרוסופט Edge, פיירפופוקס וגוגל כרום.
כמו-כן, האתר מומלץ לצפייה באמצעות מכשירי ניידים מבוססי אנדרואיד וiOS.
כיצד לשנות את התצוגה באתר
בהקלקה על לשונית הנגישות ייפתחו כלי הנגישות השונים, הכוללים בין היתר:
– הגדלת והקטנת טקסט
– שינוי תצוגה לגווני אפור
– שינוי ניגודיות
– הדגשת קישורים
– ועוד.
אם אתם רוצים לבצע שינויים אחרים בגודל הטקסטים ובצבעים באתר, תוכלו לעשות זאת באמצעות הדפדפן ו/או מערכת ההפעלה. אתם מוזמנים לפעול על פי ההנחיות לשינוי צבעים וגופנים בדפדפן. שינויים אלה ישפיעו על כל האתרים שבהם תצפו באמצעות הדפדפן שלכם. ייתכן שחלק מהאתרים לא יגיבו לשינויים משום שהם אינם נגישים.
כיצד להפעיל את האתר באמצעות מקלדת
לחיצה חוזרת ונשנית על המקש טאב תעביר אתכם בין הקישורים השונים בעמוד. לחיצה על אנטר תפעיל את הקישור. שימו לב, לחיצה על טאב תעביר אתכם לקישור הבא ולחיצה על שיפט + טאב תחזיר אתכם לקישור הקודם.
אמצעי נגישות נוספים באתר
הטקסטים המופיעים באתר מנוסחים בצורה בהירה ופשוטה על מנת להקל על הקוראים.
הטקסטים כוללים כותרות לטובת גלישה נוחה ואפקטיבית יותר לעיוורים הנעזרים בטכנולוגיות קוראות מסך.
האתר כולל סרטונים המלווים בכתוביות.
מאחורי כל תמונה וכפתור באתר מופיע תיאור טקסטואלי, המוקרא לגולשים שנעזרים בתוכנת הקראה.
הקישורים באתר בעלי שמות משמעותיים, מודגשים בצבע ובקו תחתון במעבר עכבר.
תאריך עידכון אחרון
תאריך עידכון אחרון – 1.1.24. האתר נבדק כל רבעון.
איש קשר
בכל שאלה\הערה בנוגע לנגישות האתר עבור אנשים עם מוגבלות ניתן לפנות:
ד"ר יעל פורמן – מייל: yaelfurman1@gmail.com
