את בגיל שהילדים כבר קצת יותר עצמאים העבודה כבר יותר מסודרת, ונכנסת לתקופה שהיא ממש לא תקופת הבלות… היא תקופה שעם קצת כיוונון ואיפוס תהייה מאחוריך.
מהי מנופאוזה בכלל
מנו= דם, פאוזה = הפסקה. מנופאוזה מוגדרת כשנה שלמה ללא וסת.
בפועל – הסיפור מתחיל שנים קודם.
זהו תהליך הדרגתי של בו חלה ירידה בתפקוד השחלות ובהפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון.
לא כיבוי מתג – אלא דימר שנחלש לאט.
השלב המקדים נקרא פרי-מנופאוזה (Perimenopause) : השנים שלפני הפסקת הווסת, בשנים אלו יש קצת בלגן מבחינת הורמונים. מחזורים מתקצרים / מתארכים / נעלמים / חוזרים
מנופאוזה 12 חודשים ללא דימום
מה מרגישים
קיימים מספר תסמינים שכיחים כאשר העוצמה והמשך שלהם משתנים מאישה לאישה:
- גלי חום והזעות לילה זו בעיית ויסות טמפרטורה, לא בעיית חום.
- הפרעות שינה לעיתים הסימפטום הראשון ( ולא, זה לא רק בגלל הטלפון)
- שינויים במצב רוח עצבנות, חרדה, ירידה בסבלנות, לא סתם פתאום כולם מעצבנים יותר… הם תמיד היו כאלה, פשוט עכשיו זה יותר מציק לך. זה ביולוגי – לא אישיותי.
- ערפול מחשבתי "שכחתי מילים"
- תחושת יובש נרתיקי וכאבים ביחסים חסר באסטרוגן גורם לירידה באלסטיות של רירית הנרתיק ותחושת דמויית יובש
- ירידה בליבידו ירידה בחשק המיני, חלק בגלל שכואב יותר.
- עלייה בטנית במשקל שינוי בפיזור השומן, לא בהכרח בכמות האוכל
ומה קורה לבריאות לטווח ארוך
אסטרוגן הוא לא רק הורמון פוריות. הוא הורמון הגנה (אני תמיד אומרת למי מכן שמתלוננת על השחלות, שכבר לא צריך אותן… ששחלות מתפקדות זו בריאות ונא לא ״להעליב ״ אותן) .
לאחר מנופאוזה עולה הסיכון בעיקר ל:
- אוסטאופורוזיס
- מחלות לב
- ירידה במסת שריר
- שינויים מטבוליים
אז מה לגבי טיפול?
במרפאה, ע״פ גורמי הסיכון האישיים שלך, נוכל לדון אודות היתרונות בטיפול והאפשרויות השונות כתלות במה שמפריע לך ובמשך הזמן שעבר ממועד הפסקת הווסת.
קיימים טיפולים הורמונלים המשפיעים על כל הגוף, טיפולים מקומיים וטיפולים לא הורמונאלים היכולים לעזור לחלק מהתסמינים.
זו לא תקופה שצריך “לסבול ולחכות שתעבור”.
מנופאוזה היא לא סוף הנשיות וממש לא גיל הבלות – כפי שכונתה בעבר.
זו פשוט מערכת הורמונלית חדשה —וצריך ללמוד את חוקי ההפעלה שלה.
וכאן כן ניתן להשפיע!